יוסף ואחיו ואי‑השוויון המשפחתי של קונלי - אפליה ושנאה

אחים אמורים להיות שוויוניים ולא היררכיים, פערים כאלו מקשים על התנהלות משפחתית משותפת . לדברי קונלי, תופעה נפוצה במערכות יחסים בין אחים היא דפוס של קנאה ‑ האשמה, במיוחד בין אחים שיש ביניהם פערים כלכליים ניכרים . האחים הפחות מצליחים כלכלית מקנאים באחים המבוססים יותר, בעוד האחים המצליחים יותר מאשימים את האחים המצליחים פחות באי ‑ הצלחתם . ההאשמה מבוססת לא פעם על דפוסים המלווים את האחים מילדות, שלהם מיוחסת חוסר ההצלחה הכלכלית בבגרות . קונלי תוקף ומבקר את האשמה הסמויה והגלויה כלפי האחים שהצליחו פחות, ומסביר כי במשפחות רבות קיימת אפליה מובנית של אח אחד על פני אחים אחרים, אף שהאפליה אינה מודעת ואינה מדוברת . בלי משים, משפחות רבות "מהמרות" על ילד אחד יותר מעל אחרים, ומתגמלות הצלחה של בן מסוים על פני אחיו . למשל, הורים עם נטייה מוזיקלית צפויים להשקיע ולקדם ילד עם כישרון מוזיקלי, אך להזניח את הכישרון המתמטי או הספורטיבי של אחיו . בנוסף, לדברי קונלי, המצב הכלכלי של המשפחה משתנה לאורך החיים, כך שייתכן שילד מסוים יזכה לחוגים או לתמיכה שאֶחיו לא זכו לה כשהיו באותו השלב או באותו הגיל . אל כל אלו נוספו...  אל הספר