וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף . וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם . וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם ( שם, לו ‑ לח ) . הפורענות המתוארת בפסוקים אינה מכתו של האויב החיצוני, אלא תיאור של הידרדרות כללית של החברה והפרטים שבה, עד למצב של "וכשלו איש באחיו" . הפגיעה של איש באחיו, האוכלת את החברה מבפנים בלא שום רודף חיצוני, מתוארת כמכה שאין ממנה תקומה, המביאה לגלות ולאובדן מוחלטים . בהלה ומהומהבהלה ומהומה בכמה מהמלחמות שעליהן מסופר בתנ"ך בין עם ישראל לאויביו, מתואר ניצחון מזהיר של עם ישראל, שהתרחש כולו על ידי מפלת האויב בחרבו שלו . כך, למשל, במלחמתו של גדעון השופט במדיינים . בספר שופטים מסופר על המהומה הגדולה שהקימו גדעון ואנשיו במחנה מדיין, על ידי ניפוץ כדים ותקיעה בשופרות . בשיאה של המהומה, "וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת וַיָּשֶׂם ה' אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ ו...
אל הספר