131 ח ר ד ת ה מ ו ו ת ו ע ב ו ד ת ה א ב ל – ( ש מ ח ו ת ) א ב ל ר ב ת י : שעל האונ� לומר, מופיע חיוב צידוק הדי�' בהלכה ב והלא הרבה . וכמעט מחובי נגביתי , חטאתי לפני , רבו� העולמי�" . " יהי רצו� מלפני שתגדור את פירצתי ותנחמני . מיכ� הייתי שוה תיחת דרכי עיקר משמעותו של צידוק הדי� בנקודה זו הוא פ יכול , המלא בתחושות כעס ואשמה , האונ� – התקשורת ע� האל הצדקת הדי� תואמת את . עדיי� להרגיש שהוא חלק מ� הקהילה המוות נגע בו והוא מרגיש כי הוא – תחושותיו הקיומיות של האבל היינו – " פירצה"ההתייחסות למות הקרוב כ . היה זה שראוי היה למות . קפת את השלב הנפשי שבו מצוי האונ� ג� היא מש – חסר , חור : בשלב זה אסור האבל לאכול משלו וא� אי� , וא� אי� לו חבר אוכל בבית אחר , אבל אוכל אצל חבירו" ( 'הלכה ג . " ) לו בית אחר עושה לו מחיצה ואוכל הלכה זו מתמודדת ע� חרדת הנטישה של האבל וג� ע� הקושי שבו ביצע את , המקו�שלו לחזור לעשות פעולות שגרתיות באותו . הפעולות הללו ע� הנפטר עוסקות בחיוב ' יֿ ו ' הלכות ט – המעבר לשלב המודעות לאובד� . ב – כיסוי הראש על האבל " . מכסה את ראשו , נסת� הגולל" יש פה מעבר . כיסוי הראש הוא תוצא...
אל הספר