הנהגתו התמקמה ביבנה, פעלה באמצעות הסנהדרין ואימצה גישה פרגמטית בכל הנוגע ליחסים עם השלטון הרומאי . ראשי היישוב מאסו בגילויי קנאות ומגישות קיצוניות . הם הבינו שלא ניתן לנצח את האימפריה הגדולה בעולם וחתרו לשיקום היישוב . ככל שחלפו השנים הגישה המצדדת בשמירה על הזהות היהודית בלי לריב יותר מדי עם הנוכרים הוכיחה את עצמה . היהודים הצליחו לחזור לעצמם וסיגלו בארץ סממני ריבונות של ממש : הם הקימו מנהל שטחים שעוסק בהחכרת קרקעות, הפעילו מערך פיקוח כלכלי וחייבו סוחרים להשתמש במשקולות סטנדרטיות כדי להבטיח מסחר הוגן . בשלב מסוים הם החלו להנפיק מטבעות ואפילו לנהל חלק מחיי המסחר באמצעות כסף משלהם . לאורך המאה הראשונה לספירה היהודים היו רוב באוכלוסייה המקומית . שרידי מקוואות שנמצאו מעידים על כך שגם אחרי חורבן הבית הם המשיכו לקיים את מנהגי הטהרה . שרידי קברים מראים כי נוהגי הקבורה השתמרו . כלים רבים שנמצאו בחפירות מספרים על אורח החיים הכשר שעליו הקפידו . בתקופה הזו התפתחה גם תרבות בתי הכנסת ובתי המדרש . בהיעדר בית מקדש בירושלים הופכת התפילה בבית הכנסת לאמצעי הפולחן המרכזי של היהודים, וכדי לקיים אותה אימץ ...
אל הספר