מ ק ו מ ה ש ל ה ה כ ר ה ב ש ו ת פ ו ת ה א נ ו ש י ת ב מ ר ח ב ה פ ס י כ ו א נ ל י ט י 185 ואופק הריפוי של נפשו אין בו היפתחות אל הרֵע אלא הגעה למחוזות המודעות 'המיוחלת' . ולדברי פרויד : המאבק במכשול שהוא רגש האשמה הלא מודע, אינו קל לאנליטיקאי . אי אפשר לעשות כלום כנגד זה לא באופן ישיר ולא באופן לא ישיר, חוץ ממהלך איטי של חשיפת השורשים המודחקים והלא מודעים, שמשנה בהדרגה את 2 רגש האשמה הלא מודע לרגש אשמה מודע . כך מונחת במרכז העשייה האנליטית ההגעה למודעות המבטאת את עליונותו של הרציונל על הדחף, מודעות שמאפשרת מעבר מתחושה של 'היות חולה' למצב של 'אשמה נוירוטית מודעת' . תוצר זה מותיר תמונת אדם שכל קשר בינו לבין הפרטים הסולידריים המתוארים לעיל הוא מקרי בלבד, ואולי אף לא קיים . אריך פרום ראה בעיות דומות בקונפורמיות של הפרקטיקה האנליטית כלפי תהליכים חברתיים-פוליטיים בסביבה האנושית שבה התרחשה : פסיכואנליטיקאים, חוץ מיוצאים מן הכלל מעטים, לא השמיעו כל ביקורת חברתית ; להפך, רוב הפסיכואנליטיקאים מייצגים את העמדות של מעמד הביניים האורבני, וכל מי שסוטה ימינה או שמאלה מעמדות אלה הם נוטים לראות בו אדם ...
אל הספר