סולידריות במרחב הטיפולי

ה מ פ גש ה פ ס י כ ו א נ ל י ט י כ מ ר ח ב ס ו ל י ד ר י 181 וההתרגשות של הסרטים כמו שאר הילדים, הוא חשב בלי הפסקה, "הנה כאן יושבת אימי, קרה כאבן . היא יכלה באמת לעשות דברים אחרים בזמן הזה . היא רוצה להיות מאה מיילים רחוק מכאן . היא בכלל לא פה" . והוא הרגיש 46 איום ונורא . השפעותיה של סביבה חסרת שמחה, סביבת גידול שאינה נענית לכוחם של החיים, שאינה מגיבה בהצטרפות לחיוניותו של הילד, מותירה אותו מרוקן ואשם . כך מתאר קוהוט מצבים כאלה : אלה המשפחות שבהן אומר הילד לעצמו : "איזה מין עולם זה ? הנה אני מראה את עצמי בגאון, ואין תגובה, רק שקט" . וכמו שאתם יודעים, כשאני מדבר על אקסיביציוניזם אינני מתכוון לאקסיביציוניזם ארוגֶני אלא לאקסיביציוניזם שאומר "תסתכלו עליי, הנה אני, זהו העצמי השלם שלי המשווע למקום בעולם הזה . הנה אני" . באטמוספרה הזאת, הנוצרת בשל היעדר תגובה, היעדר הדהוד, ביזריות ותגובות לא צפויות של הדמויות ההוריות, מתגלים מופעים 47 שונים של פתולוגיה נפשית . שתי הציטטות האלה מלמדות על השפעתו המצמיתה של היעדר היענותם של הסובבים כלפי החיים העולים מעצמיותו של הזולת . הורה שסגור לעצמו מטיל צל ...  אל הספר