ה מ פ גש ה פ ס י כ ו א נ ל י ט י כ מ ר ח ב ס ו ל י ד ר י 163 דיוויד גודמן ואריק סברסון, שלא כתפיסה הקלאסית הטוענת לעליונות 1 בעיניהם הרציונליות כתשובה לדחפי, רואים במפגש האנושי הטיפולי מפגש אתי . השאלה האתית היא שאלה מסדר ראשון, והיא ממקמת את המפגש האנושי לפני כל התרחשות רציונלית ודחפית . המפגש האנושי מעצב את חוויותיו של האדם ואת יכולתו להיות בעולם . אם יכלול מפגש זה מופעים כמו היענות אמפתית, מחוברות, אהבה והתקשרות, יוכל להיות מצע שעליו קמים ומכוּננים חיינו הנפשיים . מתוך הבנה זו הולכת ומתפתחת הגות פסיכואנליטית שעוסקת ביציאתו של איש הטיפול מצל הניטרליות אל מרחבי החיפוש כיצד להתייצב בעמדה של אמון ואחריות כלפי המטופל או המטופלת . חיפוש זה עולה מדבריה של דוריס ברדרס, המתארת את תחומי החקירה הללו כחלק ממה שכינתה דונה אורנג' "המפנה האתי בפסיכואנליזה" : השטף הנוכחי של פרסומים בנושאים כגון אמון, הכרת טובה ( gratitude ) , אחריות, מתן הבטחות, נדיבות וסלחנות מאשר שמה שכינתה הפילוסופית 2 והפסיכואנליטיקאית דונה אורנג' "המפנה האתי" מקבל עכשיו תנופה . המפנה האתי בפסיכואנליזה נדרש לתובנה המגיעה מן הפי...
אל הספר