ש א ל ת ה ט ו ב ש ב א ד ם 145 הפרדיגמה האדיפלית והסולידריות האנושית הפרדיגמה האדיפלית שתיאר פרויד הניחה כאמור תמונת אדם שנאבק כנגד הקרובים לו ביותר בגלל כוחות הדחף המניעים אותו . תמונה זו הותירה את תופעת הסולידריות מחוץ לתחום של האפשרי וצבעה דיסציפלינה שלמה ללא היכולת להסביר כי האנושי הוא נחלת האדם . השפעתה של הפסיכואנליזה הקלאסית, ובייחוד של התסביך האדיפלי, על אנשי טיפול מזרמים שונים היא חשובה ביותר . כאן נכנסת לתמונה תפיסה הפוכה בתכלית, תפיסה שפותחת את השער להכרה בכוחם של החיים להתגלם במעבר האוהד והמגונן העשוי להתקיים בין הדורות . את אקורד הסיום של מעבר זה עשה קוהוט במאמרו האחרון "אינטרוספקציה, אמפתיה וחצי המעגל של השפיות הנפשית" ; הוא סימן בו את התסביך האדיפלי, שהוא אחד מעמודי התווך של הפסיכואנליזה בדבר הדטרמיניזם הדחפי, כפרדיגמה שאינה מתארת את האדם לאשורו אלא את מופעיו השבורים, הפתולוגיים . ייתכן שמהלך זה היה ניסיון אחרון להעמיד על כנו מהלך תאורטי מכריע שנועד לשנות שינוי מרחיק לכת בתפיסה הפסיכואנליטית . עם השינוי הזה נראה המומנט הסולידרי אפשרי גם בראייה הפסיכואנליטית . תחילה קוהוט ...
אל הספר