ההיבט האתי של הסולידריות כחריגה מה'עצמי'

ס ו ל י ד ר י ו ת כ ח ר יג ה מ ה ' ע צ מ י ' 85 אתיקה של נסיגה פנימית הסולידריות כחריגה מה'עצמי' מתעוררת כאשר האדם יכול לנוע אל עבר האחר הזקוק מתוך הקשבה מזוככת לאינטרס של הזולת ולא לאינטרס שלו עצמו . את האתיקה המנחה את הפרט הסולידרי החורג מה'עצמי' שלו אפשר לתאר באמצעות 83 וכך מתאר שגיא את האתיקה הזאת : המושג של שגיא "אתיקה של נסיגה פנימית" . יש ביכולתנו להשהות את מנגנון האינטנציונליות ולאפשר למה שנראה, להיראות באמצעות נסיגה עצמית . נסיגה זו היא בראש ובראשונה עמדה אתית [ . . . ] השהיה זו אינה עניין להכרעה בלבד . היא מתגלמת במאמץ המתמיד לנוע בעקבות הנראה . הנאמנות לנראה, היא-היא הגילום של נסיגת האני : הנאמן 84 חורג מעצמו, מתגבר על עצמו, בתנועה מתמדת לקראת הנראה . שגיא מתאר בפסקה זו את היות האדם ער למה שמופיע מולו, למה שנגלה לפניו, קשוב ומוכן להשהות את מה שמניע אותו עצמו מתוך מופנות אל הזולת, מופנות שמותירה אותו פתוח אל המתרחש בחיי רעיו . עמדה זו מוּנעת לדעתו מתנועה פנימית ראשונית של האדם אל עבר הזולת הסובל : "נוכחות של זולת סובל וכואב היא אחד מגורמי ההנעה הבסיסיים ביותר של חיינו . הנעה ...  אל הספר