היבט ההליכה אל הקצה — מחוות הגוף במעשה הסולידרי

74 כ ו ח ה ה מ ר פ א ש ל ה ס ו ל י ד ר י ו ת זמן רב על הפרשותיו וחייו אוזלים . סמפרון סועד אותו עד מותו . אליאס קנטי מתאר בספרו "כוח והישרדות" סצנה שבה אדם חי, אדם העומד זקוף על שתי רגליו, מסתכל על אדם מת, אדם השכוב על הקרקע . לדבריו, זהו מומנט שבו האדם החי מרגיש בשיא כוחו וגדלותו : האדם החי לא הרגיש מעולם כה גדול כמו כאשר עמד מול האדם המת, זה 40 שנפל לעד : באותו הרגע הוא הרגיש כאילו צמח . הנחה זו של עמידה זקופה אל מול המת מושתתת, לדברי קנטי, על בסיס הנופך ההישרדותי של חיינו : מומנט ההישרדות הוא מומנט של כוח . האימה למראה המוות הופכת לסיפוק 41 על שהמת הוא מישהו אחר ולא אני . בתיאוריו של סמפרון אנחנו עדים לתופעה ההפוכה . סמפרון ומוריס האלבווקס נתונים שניהם להישרדות במופעיה הקיצוניים ביותר, ודווקא אז מתגלים מופעיו מרחיקי הלכת של מה שבני אדם יכולים להיות איש בעבור רעהו . אפשר אמנם לראות בהתמסרותו של סמפרון אקט של סולידריות 'עם שכמותי', שנובע מן ההיכרות האישית המוקדמת בינו לבין המורה שלו, אך להבנתי אין זה הסבר מספק למוכנותו של סמפרון להיכרך בהפרשות הגוף של המורה ואף לסכן באופן ממשי ביותר א...  אל הספר