671׀ "הויית החכמה וגידולה" המגיד הם באומד דעתו [ . . . ] מ"מ [ מכל מקום ] אינו מכלל חיוב הישראלי, וגם לא כמין וככופר יחשב מי שסברתו נוטה מסברת אחד מחכמינו ז"ל בענין מה השייך להאגדה, בפרט שגם בהרבה ( דברים גם ) [ מקומות ] דעתם שונה זו מזו ולא נאמר כלל הלכה כדברי פלוני באגדה כמו בשמעתתא [ . . . ] מי שתופס כונת המגיד כפי פשט הנגלה והברור הוא שוגה ומשגה ותולה בכונת המגיד דברים שלא עלו על רוחו מעולם . ואם כן בתחילת כל דבר ואקדמות כל מילין צריך בינה רחבה והשכלה מרובה לדעת איזה דבר מדברי האגדה נאמר בדרך דברים פשוטים ואיזה בדרך משל ומליצה וחידה, ואין בידינו מפתחות על דבר זה כלל [ . . . ] לכן אין ללמוד מדברי האגדה אלא דברים אשר אמתתם כבר מוסכמת וקיימת בידנו זולת דברי בעל הגדה האלה, או מוסכמת עם אמתות המבוררות ומקוימות לנו כבר ממקום אחר, או מן השכל או מן השמועה והקבלה הנאמנת, [ . . . ] היות הדברים כן, נלע"ד [ נראה לעניות דעתי ] שאין להעלים דברים האלה מעיני התלמידים, אלא אדרבה מצוה וחוב עלינו להודיע אותם את כל זאת, למען לא ידמו בנפשותם שיהי' מעיקרי הדת והאמונה להאמין בכל דבר הבאי באגדות כפי משמעו...
אל הספר