השתחררתי ממילואים אחרי חודשיים וחצי וחשבתי שכמו שאצלי בבת אחת הנוכחות של המלחמה הצטמצמה מאובך מוחלט שמכסה את כל הימים לעננות מציקה במהלך היום, כך יהיה גם עבור הסטודנטים בארצות הברית . טעיתי . הפוסטים ברשתות החברתיות עלו דרגה להפגנות סוערות, שלא היו מביישות, להבדיל, את הפגנות הדמוקרטיה הסוערות בבנגלדש באותה התקופה . מאות סטודנטים זועמים, מלווים במאות תומכים שאינם סטודנטים, צעדו ברחובות המקיפים את הקמפוס ודרשו שעכשיו, ללא דיחוי, האוניברסיטה תגנה את ישראל ותמשוך את המיליונים הרבים שהיא משקיעה בחברות המנהלות קשרים עסקיים עם ישראל ‑ הדרישה הרגילה של תנועות ה BDS‑ באוניברסיטאות . עד כאן אין חדש . בשנים שבהן הובלתי את "סטודנטים תומכי ישראל" בקולומביה התקיימו ארבע הצבעות להעברת החלטות דומות, ובהפגנות שנלוו להן נצפו גם שלטים המשווים את ישראל לגרמניה הנאצית . אבל המאהלים שהגיעו אחרי השבת השחורה היו בהחלט דבר חדש ושינו את התמונה . עד אז, שיטות הפעולה של הגורמים האנטי ‑ ישראליים בקמפוסים היו מוכרות ‑ פליירים אנטי ‑ ישראליים, הפגנות, התפרצות והפרעה לקיום אירועים הקשורים בישראל, מחסומים מדומים שבהם ...
אל הספר