262 | על כנפי נשרים סיכומו של הרמב"ם "נמצאו שבע מצות" עשוי להיראות מיותר ואף טרחני : ברור לכל בר-דעת כי סכום המספרים שש ואחת הוא שבע ! יתר על כן, מדברי הרמב"ם בהקדמתו לפיהמ"ש למדים אנו שספריו יועדו לאנשים אינטליגנטיים : "ואשתדל בכל זה לקצר הלשון עד כדי שלא יפול ספק לקורא, לפי שאין חבורינו זה להסביר לאבנים, ואינו אלא להסביר למי שמבין" . אם כן, מדוע נדרש הרמב"ם לסיכום טרחני זה : "נמצאו שבע מצות" ? דומני כי בדוגמה זו – יחד עם דוגמאות רבות אחרות המפוזרות לאורך משנה תורה – הפתרון להבנת השימוש בביטוי "נמצא" טמון במשמעות המיוחדת שהעניק הרמב"ם לעצם הביטוי הזה . באמצעות הבנה מדוקדקת של מטבע לשון זה ניתן יהיה לגלות פן נוסף במתודה הספרותית של הרמב"ם בספרו משנה תורה . מחקרים רבים נכתבו על הזיקה בין דברי הרמב"ם במשנה תורה ובין סוגיות התלמוד . בין 5 שאת גישתו סיכם הוא עצמו מובילי החוקרים בתחום זה נמנה הרב פרופ' ב"ז בנדיקט ז"ל, במילים הבאות : "העוסק בתורת הרמב"ם מוצא שלעתים דבריו של הרמב"ם נראים כעומדים בניגוד לדברי הגמרא . אולם אין הדבר כן . וכבר הבעתי במקומות שונים את דעתי, שכל יצירתו 6 של הרמב"ם ט...
אל הספר