פרק ראשון: יחסו של הרמב"ם לתלמוד הירושלמי

32 | על כנפי נשרים 9 כי 8 והאחרונים,הדברים מורכבים וטעונים בירור . ואכן ברבות השנים חשו גדולי הראשונים הרמב"ם חרג במידה ניכרת מן המקובל ביחס לירושלמי – לסמוך עליו כאשר אין הוא חולק על הבבלי . פרופ' לוי גינזבורג העריך שעליית מעמדו של הירושלמי בימי הביניים הגיעה לשיא בכתיבתו של הרמב"ם : " Of all the medieval authors , none was more devoted to the study of the Palestinian Talmud and none more influenced by it than he ] Maimonides [ " . 10 נימה דומה עולה מקביעתו של הרב פרופ' יצחק טברסקי כי השפעתו המכרעת של הרמב"ם סייעה לגַשר על הפערים בין שני התלמודים : בדומה לחכמי צפון אפריקה ( ובמיוחד חכמי קירואן, ובראשם רבינו נסים ורבינו חננאל ) וחכמי ספרד, התמיד הרמב"ם בלימוד הירושלמי, אשר העיסוק בו הוזנח במקומות אחרים במשך דורות רבים, ואף ביקש להגדיל את השפעתו ואת תפוצתו . הסתמכות הרמב"ם על הירושלמי ב'משנה תורה' היא שלא כרגיל, מקיפה, ונועזת . על ידי שימוש זהיר ומשכנע במקורות, נעשו אצלו הלכות ירושלמיות בתחומים שונים – ובמיוחד בתחום המצוות התלויות בארץ שבסדר זרעים – שוות ערך להלכות שבבבלי . העובדה שהרמב...  אל הספר