יהודה ברנדס 200 ) שמות " וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה במהלך מכת החושך ובלילה שקדם לקריעת ים סוף , נתקיים גם " 3 כפשוטו . י " ד , כ ( ב . נקיות הלשון והדעת לנוכח 4 ע " ב ( . - ת " לשון נקיה " ) פסחים ג ע " אי הסוגיה העוקבת לסוגיית האור היא סוגי , שפירוש המילה " אור " הוא לילה , פותחת הגמרא את הסוגיה מסקנת הסוגיה הקודמת בשאלה מדוע השתמש התנא בלשון " אור " ולא בלשון " ליל ארבעה עשר ", ומציעה שהתנא בחר לנקוט ב " לשון נקיה " . המילה " לילה " אינה ממש מילה מגונה , והיא מצויה ם זאת , אור לא מעט בלשון מקרא ובלשון חכמים , ולאו דווקא בהקשרים מגונים . ע נחשבת מילה נאה יותר מלילה , במיוחד לנוכח ההקשרים והמשמעויות הנוספים התלויים בה , כפי שהתבאר בסוגיה הקודמת . הלילה בעולמם של חכמים הוא זמן של איום , סכנה בניגוד ליום שהוא זמן האור , הביטחון והיצירה , לכן העדיפו להשתמש 5 עשייה , - ואי יובית יותר . בביטוי שיש לו משמעות ח בעקבות השאלה והתשובה על השימוש בלשון " אור ", מפותחת בגמרא סוגיה ארוכה על הנושא של שימוש בלשון נקייה . ואלו עיקרי הסוגיה : " לעולם אל יוציא אדם דבר — הימנעות מלשון מגונה : מאמר של רבי יהו...
אל הספר