פשט ודרש —" כנגד ארבעה בנים דיברה תורה " 193 החכם — לאור זאת נוכל גם להעלות על הדעת , שהמכילתא הציגה שני זוגות הרשע והבן שאינו יודע לשאול . ניתן לומר , שלפי המכילתא — והטיפש , ובמקביל ה ' שאינו יודע לשאול ' הוא הצדיק , המנוגד לרשע . על פי כיוון זה , ייתכן ששני הזוגות מתייחסים לשני פנים שונים : החכם והטיפש הם זוג מנוגד במישור האינטלקטואלי , בעוד שהרשע ושאינו יודע לשאול הם זוג במישור המוסרי . דוע לחשוב שה ' שאינו יודע לשאול ' הוא צדיק ? על כך ניתן להשיב בשני מישורים . מ ראשית , רעיון זה מזכיר לנו את עם ישראל , שהקדים " נעשה " ל " נשמע ", והסכים לקבל את התורה ללא כל שאלות ) עיינו שבת פח ע " א ( . הנכונות לקבל את המצווה מבלי לשאול אינטלקטואלית , אלא מחוסר נכונות לשאול על עליה אינה נובעת בהכרח מחוסר יכולת ציווי ה ' לפני עשייתו . שנית , יש לשים לב לכך , שהשאלה המיוחסת לבן שאינו יודע לשאול מתייחסת ות אכילת המצה . בעובדה שעם ישראל נצטווה לאכול מצות דווקא בשעת במקורה למצוַ ם . עם ישראל חי חיי השחרור מעבדות מצרים , יש מידה רבה של קבלת עול מלכות שמי רות , הוא י עבדות במצרים במשך שנים רבות , וכעת ...
אל הספר