אהוד רוסט 158 4 נוספו בזמן מאוחר יותר לכתיבתם . אחד מתפקידיו החשובים של הפיסוק הוא להנחות את דרך הקריאה של המשנה . לעתים ניתן לקרוא את המשנה בכמה דרכים , שכל אחת מביאה לפרשנות שונה של הטקסט . גמה נציין דו 5 כבר בתקופת האמוראים עלו ספקות לגבי צורת הקריאה של המשנה . אחת . המשנה ביומא ) פ " ז מ " ג ( הביאה את דעת רבי עקיבא בעניין מועד הקרבת שבעת היו שחר של תמיד עם אומר עקיבא רבי הכבשים , פר העולה והשעיר ביום הכיפורים : " בין של תמיד עם קרביןהיו בחוץ הנעשה ושעיר העולה ופר ] שבעת הכבשים [ קרבין " . הערבים על משנה זו שואלת הגמרא : הנעשה ושעיר העולה ופר , קרבין היו שחר של תמיד עם ? קאמר היכי : להו איבעיא היו שחר של תמידעם : קאמרהכי דילמא או , הערבים בין של תמיד עם בחוץ הערביםבין של תמיד עם — בחוץ הנעשה ושעיר , בהדייהו העולה ופר קרבין . ( א " עע יומא ) האם סיום המשפט הוא אחר המילה התלמוד היה מסופק כיצד לפסק את המשנה : " קרבין ", ולכן רק שבעת הכבשים מובאים עם תמיד של הבוקר , או שסיום המשפט הוא לאחר המילה " העולה ", כך שגם העולה מובאת עם תמיד של בוקר , ורק השעיר מובא עם תמיד של בין הערביים . 6 מ...
אל הספר