פרק שני | 52 בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם התורה מציינת כאן פעמיים את החג המתחיל " " ונמשך שבעה ימים . בשתי הפעמים נזכר שיש לשבות לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי ממלאכה ביום הראשון וביום השמיני . אולם מבחינת תכניו של החג נראה שהתורה מדברת על שני חגים שונים לגמרי : בפעם הראשונה ג הַסֻּכּוֹת ", ואילו בפעם השנייה מדברת התורה מדברת התורה על " חַ , " חַג הָאָסִיף " ", כלומר על בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ ל " על החג החָ הנזכר כבר פעמיים בספר שמות ) כ " ג , טז ; ל " ד , כב ( . החג הראשון הסוכות ישנה " . בחג שַׁבָּתוֹן " ואילו החג השני הוא " מִקְרָא קֹדֶשׁ הוא " מצווה לשבת בסוכות , כפי שנזכר בסוף הפרשה , ואילו בחג האסיף נה מצווה ליטול את ארבעת המינים . יש טבעי הקשור לארץ ישראל . גם מצוותו - חג האסיף הוא חג חקלאי , קשורה לטבע החקלאי של הארץ — ארבעת המינים — המיוחדת היא זכר ואילו מצוַות הישיבה בסוכה , המיוחדת לחג הסוכות , למאורע ההיסטורי של יציאת מצרים , כפי שמנמק הכתוב בפירוש : לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם " " . בתודעתנו מדובר אמנם ב...
אל הספר