הערות סיום

210 || הערות סיום 11 שאלת התחלת הציונות במחקר ההיסטורי חורגת ממקצוע ההיסטוריה והיא בעצם שאלה אידיאולוגית התלויה בהגדרה מהי ציונות, ראו : כ"ץ, תש"י ; שלמון, תשנ"ה . 12 על שאלת ה"פריודיזציה", דהיינו, חלוקת ההיסטוריה לתקופות, בהיסטוריה הכללית, ראו : בלוך, תשס"ב ; בתולדות עם ישראל, ראו : דינור, תשל"ח . 13 ראו : הנדל, תשע"ח, עמ' 41 - 62 . 14 בעבר, כשכל החברה הישראלית הייתה מחולקת לפי מפתח מפלגתי, השתייכות למגזר הייתה כרוכה גם בחברות בקופת חולים, בהחזקת פנקס חבר של הפועל המזרחי, בהחזקת חשבון בבנק המזרחי ועוד . 15 מונח חלופי ל"ציוני-דתי" הוא "דתי-לאומי" . למחקר על המגזר ה"דתי-לאומי" ועמדותיו, לרבות דיון בהגדרת גבולותיו, ראו : הרמן, תשע"ה . בשיח הפופולרי, מקובל להשתמש גם במינוח "סרוגים" על שם הכיפה הסרוגה שחובשים רוב בני המגזר ( ובמידה מסוימת עד לא מכבר, גם נסרגות על ידי בנות המגזר ) . הכיפה הסרוגה הפכה להיות סמל לגאוות המגזר בעקבות מאמר של אפרים קישון שפורסם בעיתונות בשנות השמונים של המאה הקודמת ( קישון, תשנ"ג ) . המונח צבר תהודה ציבורית רחבה בעקבות סדרת הטלוויזיה "סרוגים" שעסקה בהווי החיים ש...  אל הספר