159 המקף והאליפסה || ומתוך התרסה נגדו . ראינו כי שלוש התנועות העיקריות שהשתלבו בסופו של דבר לתוך "הציונות הדתית", הן תנועת ההשכלה, התנועה הלאומית-ציונית והתנועה הסוציאליסטית . ביסודם, אין אלו רעיונות הנוגדים את התורה, אולם התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והפוליטיים באירופה במאה התשע-עשרה הציבו אותם כאיום על הדת המסורתית, וכך התפתחה תגובת הנגד האורתודוקסית, החרדיות, ששללה את הרעיונות הללו באופן גורף, עד כדי התכחשות להיבטים המסורתיים שלהם . התגובה המתונה שביקשה לשלב את המגמות המודרניות הללו לתוך העולם הדתי, היא דפוס התגובה שיצר בסופו של דבר את התנועות המרכיבות כיום את הציונות הדתית והן : "תורה עם דרך ארץ" שהיא הצירוף של תורה עם מדע, השכלה ותרבות אירופית ; ה"מזרחי" שהיא הצירוף של תורה וציונות ; ו"הפועל המזרחי" / תנועת "תורה ועבודה" שהיא הצירוף של תורה עם הרעיונות החברתיים-סוציאליסטיים . מראשית קיומן, עומדות התנועות המשלבות הללו בביקורת מתמדת של שני המחנות שמהן התבדלו . ההשכלה, הציונות והסוציאליזם ראו בהן נטע זר, אם לא לומר זיוף של אמונותיהן והשקפותיהן, ואילו החרדים ראו בהן כניעה למודרנה, לח...
אל הספר