תורה ופרנסה: "יגיע כפיך כי תאכל"

103 המקף והאליפסה || והייתה ביקורת, לעיתים חריפה, על מי שביקש ליהנות מן הצדקה כדי להתפנות ללמוד תורה לשמה . אחד החכמים שניסח זאת בחריפות היה הרמב"ם : כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו לא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות . וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, וסוף אדם זה שיהא מלסטס את הבריות . 226 עם זאת, הצורך לגדל שכבה של לומדי תורה, רבנים, דיינים מלמדים וראשי ישיבות, והערך העצום שניתן בישראל למצוות תלמוד תורה לשמה, גרמו לכך שברוב המקומות ניתנה לגיטימציה לקיומם של חכמים או בתי מדרשות שנהנו מכספי ציבור או מתרומותיהם של נדבנים עשירים, וראו בכך ברכה לקהל וזכות 227 המציאות שהתחדשה במדינת ישראל שבה המדינה מממנת את לתורמים . הישיבות ולומדי התורה – הן במימון ישיר לאחזקת הישיבות, והן בדרך עקיפה בהטבות כלכליות למשפחות האברכים – הי...  אל הספר