91 המקף והאליפסה || התעניינותן של מעצמות אירופה בנעשה בארץ ישראל העותמנית במאה ה- 19 ובמיוחד בירושלים, פתיחת קונסוליות, רכישת אדמות ומפעלי התיישבות ובניין נוצריים בארץ – כל אלו פתחו את האפשרויות גם בפני התיישבות יהודית מוגברת, וכך גבר והלך במאה ה- 19 זרם העולים והמתיישבים . במקביל לכך התרחש תהליך ה"יציאה מן החומות" שכלל הקמת שכונות, חוות ויישובים חקלאיים מחוץ ל"ערי הקודש" שבהן התכנסו מרבית היהודים שגרו בארץ בדורות הקודמים : ירושלים, חברון, טבריה, צפת, יפו ועכו . התגברות האנטישמיות במזרח אירופה, ובשיאן הפרעות בדרום רוסיה בשנים 1881 - 1882 שכונו "הסופות בנגב", היו מאיץ להקמתן של אגודות "חובבי ציון" ברחבי מזרח אירופה . אגודות אלו ביקשו לקדם את ההתיישבות בארץ והחלו לרכוש קרקעות בארץ ולהתיישב בה במהלך שכונה לימים "העלייה הראשונה" . המנהיג התורני המזוהה ביותר עם תנועת חובבי ציון הוא הרב שמואל מוהליבר . 188 כך הוחל בהקמת מושבות ברחבי הארץ . פתח תקוה, אם המושבות הוקמה על ידי בני ירושלים, ראש פינה, יסוד המעלה ומושבות אחרות הוקמו בידי עולים ממזרח אירופה . התעוררות ההתיישבות ברחבי הארץ והתפתחותה,...
אל הספר