74 || שער שני : ישן וחדש מתנגשים המסורת הייתה משמעותית יותר מן הניסיון, ולכן הרופאים היוונים הקדמונים נחשבו למקורות סמכות חשובים יותר מאשר התצפיות של רופאי הזמן . והוא 145 הדין ביחס לאסטרונומיה, פילוסופיה, וכל שאר המדעים . אורחות החיים של בני האדם נקבעו על ידי מקורות הסמכות הדתית, כתבי הקודש, והמופקדים על פירושם ומימושם : כוהני הדת של שלוש הדתות הגדולות, הכמרים, הקאדים והרבנים . המבנה החברתי בימי הביניים היה כפוף ומותאם למבנה הדעת . מקור הסמכות נבע מאלוהים . גם ההנהגה הדתית וגם המשטר החילוני ינקו את סמכותם מן האל . כשהיו מתחים בין ההנהגה הדתית לבין המלוכה, הם לא ערערו את הנחת היסוד המשותפת שגם המלוכה וגם הכהונה שואבות את כוחן מן האלוהים . כך היה גם במחנה ישראל : בבבל, היו אלו הגאונים ראשי הישיבות ולצידם ראשי הגולה מנהיגי הציבור . בהמשך, בכל הקהילות ובכל המרכזים, היו טובי העיר ומנהיגי הקהל קשורים בקשר הדוק לממסד הרבני וכפופים להלכה . המבנה החברתי היה מדורג ומחולק למעמדות . המשטר הפיאודלי העניק זכויות יתר לאצילים בעלי הקרקעות וכפף תחתם את הצמיתים . בדרגות הנמוכות של המעמד החברתי – גם בשד...
אל הספר