63 המקף והאליפסה || הנחת המוצא היא שחל שינוי משמעותי במעמדה ובמקומה של האישה בחברה הכללית ובחברה הדתית בעת החדשה . השינוי הזה נובע משינויים מעשיים בבריאות וברפואה, במבנה החברה והכלכלה, ובד בבד גם משינויים רעיוניים ותרבותיים שעיקרם עליית המגמה ההומניסטית-ליברלית בתרבות המערב . השינוי חדר גם לחברה הדתית, ברמות שונות . החל ממפעלה החלוצי של שרה שנירר בהקמת "בית יעקב" שבעקבותיו הפך לימוד תורה לנשים למובן מאליו גם בחברה החרדית, דרך מאבק הנשים על מקומן בבית הכנסת בקהילות המכונות מודרן-אורתודוקסיות, וכלה בגישות המבקשות להשוות את מעמדן של נשים לגברים בדיני נישואין וגירושין . כאשר באים לדון בשאלת הנשים בחברה דתית מודרנית, ולהצדיק את השינויים שחלים בה, או להתווכח ולהתפלמס על מידת השינוי הנחוצה ועל מה שעדיין צריך להיעשות, אנו מוצאים את עצמנו בתוך שדה "דו-מוקדי" קלאסי של הדתיות המודרנית . במוקד האחד נמצאת העמדה המסורתית הקיצונית היוצרת הבחנה גמורה בין האיש והאישה, מעמדם, תפקידיהם ודפוסי ההתנהגות הנדרשים מהם, ובמוקד השני מצויה עמדה פמיניסטית שוויונית קיצונית הדורשת השוואה גמורה של המגדרים . בין שני ...
אל הספר