61 המקף והאליפסה || ניתן להצביע על ספרות רחבה שמגמתה היא הנהרת הרציפות וביסוסה, בתחומי הממשק השונים של תורה עם מודרנה . מגמתה העיקרית אחת היא : להוכיח שכך היה, או לפחות כך צריך היה להיות תמיד . תמיד היו מלאכה בצד התורה, תמיד הייתה חתירה לארץ ישראל ותמיד היו השכלה ולימוד חוכמות חיצוניות . תודעת התחייה מתמקדת בתופעות הנובעות מהתחדשות חיי עם ישראל בארצו . גישה זו מדגישה בדרך כלל את ההבדל שבין תורת חוץ לארץ והגלות לבין תורת ארץ ישראל . יש להודות שנוצר דבר חדש בארץ ישראל, אולם לא מפני שחל שינוי בתפיסת התורה, אלא מפני שהמציאות השתנתה לבלי הכר . גישה זו מעגנת את יסודות התפיסה הדתית המודרנית בהזדמנויות החדשות שנוצרו, ובראש ובראשונה כמובן, השיבה אל הארץ . גם "תורה ועבודה", על פי ר' שמואל חיים לנדוי והוגים אחרים, אינה המשך רצוף של רעיון "תורה עם מלאכה" שקיים כבר מימי האבות וחז"ל והיה נחלתם של שלומי אמוני ישראל בכל דורות הגלות . היא הנהגה מתחדשת הרואה בעבודה החומרית בארץ ישראל מצווה שנתחדשה רק עם השיבה לארץ ותחיית האומה בה, מצווה שעניינה הוא יישובו של עולם ויישובה של הארץ . דרישה זו לא הייתה קיימ...
אל הספר