ד. המקורות היהודיים הקשורים לסוגיית הצדק החברתי ומגבלותיהם

פרק חמישי 422 ברוב המצוות שהוזכרו ) לקט , שכחה ופאה , שמיטה ויובל ( הנותן סביל , ועל העני . 1 יוון שרעיון הצדק החברתי נתפס כמחייב המקבל לפעול כדי לספק את מחסורו . מכ את הנותן להעניק באופן פעיל , אין ביכולתן של מצוות אלו לשמש השראה לתפיסה הלכתית של צדק חברתי . עם זאת , במצוות מעשר עני וצדקה , הנותן הוא - יהודית הפעיל , ולכאורה היו שתיהן עשויות לשמש מקור מרכזי לפיתוח תפיסה זו , דא עקא היא תקפה רק בשנתיים מתוך מחזור חקלאי — מעשר עני מוגבלת בזמן ות שמצוַ ולאור 23 המתפרשׂ על פני שבע שנים ) השנה השלישית והשישית ( , וגם שיעורה קבוע , זאת מובנת הסיבה שבשלה דיני הצדקה משמשים הן את הרב אריאל והן את הלינגר , בעמודים י ) להלן כמקורות ההשראה המרכזיים לפיתוח תפיסה דתית של צדק חברת ( . 434 - 432 המצוות המוזכרות מוטלות על הפרט . לפיכך , עם כל הרגישות והאמפתיה לחלשים . 2 התורה שמה את הדגש בנותן , החייב למלא — בחברה : האביון , האלמנה , היתום והגר את הציווי , ולא במקבל . כלומר : אף על פי שההלכה הטילה על הציבור לדאוג למחסורו של המקבל ) להלן ( , אין דאגה זו עומדת במוקד המצווה . בתרגום ללשון והדבר מובן : שי...  אל הספר