פרק רביעי 338 על רקע זה , של מציאות מתהווה העשויה להשפיע לשנים ארוכות , ועל רקע גם של המכון לאסטרטגיה ציונית ( ר כך הניסיונות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ) ואח וגם על רקע הביקורת 187 לתמוך בהצעתו ,— ואת רבני צֹהר בפרט — לשכנע רבנים רב רבני הציונות הדתית הדיון בחוקה . בדיון בק התחדש גם 188 שנמתחה על הצעות אלו , זה , שאליו נגררו רבני הציונות הדתית שלא מרצונם , נסב הבירור הראשוני על שאלת גם על — הצורך שהרבנים ינקטו עמדה בסוגיה , ובמקרה שהתשובה לשאלה תהיה חיובית העמדה שיצטרכו לנקוט : תמיכה וניסיון השפעה או שמא התנגדות ? , נעיר כאן שבתקופת הדיונים הראשונה , השתתפו רבנים מהשורה טרם נמשיך הראשונה של רבני הציונות הדתית ובראשם שני הרבנים הראשיים , הרבנים הרצוג ועוזיאל , בדיון בכתב , מה שאין כן בתקופת הדיונים השנייה , שבה , חוץ מהרב יעקב ב בנושאים הקשורים אריאל , לא התבטאו רבני השורה הראשונה של הציונות הדתית בכת לחוקה . שהשיב תשובה חיובית לשאלת הצורך בנקיטת עמדה היחיד ככל שידיעתנו מגעת , תמיכה בהצעות החוקה תוך — העמדה עצמה את הגדיר ובעקבות תשובתו גם בסוגיה זו היה הרב שרלו . אנשי המכון הישראלי לדמ...
אל הספר