פרק רביעי 290 משמעית לשאלת המשטר הרצוי . במקומות - עיון בתנ " ך איננו מספק תשובה חד מסוימים נראה שהתנ " ך שולל שלילה מוחלטת כל שלטון אנושי , ואילו במקומות אחרים 8 לטון מלוכני . משתמע שהוא מצדד בש שתי האפשרויות האלה בעייתיות בימינו שכן המציאות איננה מאפשרת חיים 9 ללא שלטון , וההלכה , בהיעדר סנהדרין ומועמד מבית דוד , איננה מאפשרת למנות מלך . את דברי הראי " ה קוק , שעליהם הסתמכו רבים , 196 - 195 בעמודים במצב זה , ראינו לעיל שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה , " שבזמן שאין מלך , כיון והעם רשאי למסור את השלטון 10 חוזרים אלה הזכויות של המשפטים ליד האומה בכללה " למי שיחפוץ , כולל לנציגיו הנבחרים . יתר על כן , לפנינו גם דברי הנצי " ב מוולוז ' ין דיון בסוגיית יהדות בפירושו העמק דבר לדברים י " ז , יד , פירוש המצוטט רבות ב ודמוקרטיה : מצווה זה שאין במשמע זה לשון —' [ הגויים ככלמלך עלי אשימה ] ואמרת ' אם , מלך למנותשמצווה ל " חז בדברי ידוע והרי , רשות אלא מלך למנות במוחלט על מתנהג אם משתנה המדינה שהנהגת שמשום , ונראה ? ' ואמרת ' כתוב מדועכן לסבול יכולה שאינהמדינה יש . והנבחרים הע...
אל הספר