פרק שלישי 216 בניגוד לרב עוזיאל , הרב הדאיה והרב אברהם שפירא לא ויתרו על הצורך באישור דגם מאחר ' אדם חשוב ' ל ' תקנות הקהל ' בנוגע לחקיקת הכנסת . לדעת הרב הדאיה " נראה לכל , דעתו עמהם הסכימה ׳ ] לה [ מתחי כאילו הרי , אחד מהבוחרים הוא העיר חכם כלומר : אישור ' האדם החשוב ', 106 תורה " . מתנגד לדין שאינו כל , העיר לטובת יעשו אשר הרבנים , ניתן לכנסת בעת בחירתה , ויש בו כעין אישור מראש לכל חקיקה שלה , ובלבד שאינה נוגדת דין תורה . הרב אברהם שפירא , לעומתו , סבר שהאישור הזה ניתן במועד בעת ההצבעה על חוקי הכנסת . הכיצד ? — אחר אם אותו חוק עבר ללא התנגדות הנציגים הדתיים בכנסת , חזקה שהוא כשר . ואם . כי ] מבחינה דתית [ שהוא סותר את ההלכה ואינו מחייב חזקה — התנגדו לו הנציגים הדתיים ערים לחוקים מחד , ושואלים פי רבנים מאידך , כך שהם לא 107 . ר את ההלכה יסכימו לחוק הסות על סמכותם כשלעצמה ם של ראשי הקהילה משמעות נוספת תרי בח מוצא ב הרב ישראלי " . . . שכל קבע הרב ישראלי : ,' דד " דל ' ו ' מלך ה משפט ' בנוגע ללדבריו . בהמשך פה היק — משפט המלוכה הוא נובע מכח הסכמת העם ועל כן טובי העיר שהִמחום רבים עליהם ...
אל הספר