פרק שני: "יותר מהר, יותר גבוה, יותר יפה, יותר חזק" – מגבלה אורתופדית מולדת בתקופת הילדות

נפש בשיקום | 49 בשנים הראשונות, נדמה היה כי חלומותיה של אלה מתגשמים בהדרגה . באולפן לעברית, היא לא רק רכשה את השפה, אלא גם טעמה מהתרבות הישראלית - למדה על הצבר המיתולוגי, גילתה היכן מוכרים את הפלאפל הטעים ביותר, הבינה את משמעות ה"קומבינה" והפנימה את הכלל הבלתי- כתוב, "אסור לצאת פראייר" . מעבר לידע, האולפן העניק לה מתנה יקרת ערך - חברות חדשות . נשים שהגיעו מרקע דומה, התמודדו עם אתגרי קליטה משותפים ושאפו לעתיד דומה . בחברתן, תחושת הבדידות של אלה התפוגגה, ובמקומה צמחה תחושת שייכות . בעזרתן היא מצאה עבודה בניקיון משרדים, התכוונה להתחיל לימודי הנדסאות בניין וחלמה על היום שבו תהיה בעלת משרד אדריכלים משלה, או לכל הפחות מנהלת בכירה בחברה גדולה . כשנתיים לאחר שעלתה לארץ פגשה אלה את חיים, גבר צעיר וחסון, פרוע קצת, אף הוא עולה מחבר העמים . העתיד נראה ורוד וחודשים אחדים לאחר תחילת הקשר ביניהם, גילתה שהיא בהיריון . היא חשבה שהיא צעירה מכדי להיות אם, ושהקשר עם חיים היה רק בחיתוליו, אבל קיוותה או דמיינה שתחושות הזרות והבדידות שאותן חוותה מאז עברה לארץ, ייעלמו כאשר תהיה לה כאן משפחה משלה . חודשי ההירי...  אל הספר