אחרית דבר פה זה לא פולין: ישראל והמאבק לעצירת הרודנים החדשים

73 ת תלם אופק מבי סדרת גם בלי שהמפלגה השלטת תבצע מניפולציה ישירה בקולות המצביעים", מסביר הפילוסוף הגרמני יאן-ורנר מולר . "בחירות אינן יכולות להיחשב חופשיות והוגנות אם הממשל מקשה על מפלגות אופוזיציה לשטוח את טענותיהן בפני ציבור הבוחרים ואם עיתונאים אינם מעזים לדווח על כישלונות הממשל" ( "דמוקרטיה לא - ליברלית ? אין דבר כזה", הזמן הזה, נובמבר 2018 ) . הסעיף השמיני והאחרון ברשימה של שפלי מלמד כי לעתים קרובות הרודנים החדשים מסרבים להסתפק בסירוס התקשורת והחלשת האופוזיציה ופונים לשינוי חוקי הבחירות באופן שמבטיח להם ניצחון בבחירות עתידיות . זוהי תעודת ביטוח נוספת שהם רוכשים נגד אובדן השלטון . המודל המובהק ביותר למהלך כזה מגיע, שוב, מהונגריה, שם הצליח אורבן לשרטט מחדש את מפת מחוזות הבחירה באופן שמבטיח לו רוב עצום בפרלמנט – גם כאשר הוא זוכה לתמיכתם של פחות ממחצית המצביעים . כך, למשל, בבחירות 2014 זכתה מפלגתו של אורבן ב- % 48 מהקולות בלבד, אך קיבלה שליטה על שני שלישים מהמושבים בפרלמנט . בהקשר המקומי, מכל הסעיפים שתוארו עד כה, זה היחיד שבו הימין האנטי ליברלי הישראלי טרם רשם הישגים משמעותיים . לכן ...  אל הספר