48 ת תלם אופק מבי סדרת ההצגה העצמית שלהם כאנשי דמוקרטיה חוקתית חיונית ללגיטימציה הציבורית שלהם ; ובכל זאת חסר משהו ברטוריקה הדמוקרטית החדשה – כבוד כלשהו לאמונות הבסיסיות של הליברליזם . אין לרודנים בחסות החוק שום כבוד למיעוטים, לפלורליזם או לסובלנות . הם לא מאמינים שהכוח השלטוני צריך להיות מוגבל או מחויב בדין וחשבון כלשהו . בקיצור, בזמן שהרודנים החדשים משמרים את מראית העין החיצונית של החוקה והדמוקרטיה, הם שוחטים את הליברליזם : יריבים פוליטיים עשויים למצוא עצמם נתונים להטרדות באמצעות האשמות פליליות כאלה ואחרות, אבל הם לא יכנסו בגללן לכלא, או לפחות לא לזמן רב . ארגוני חברה אזרחית אולי יפסידו את המימון הממשלתי שלהם, אבל הממשלה לא תסגור אותם . התקשורת שתומכת באופוזיציה לא תצונזר, אבל המפרסמים יפסיקו לפרסם בה והיא תורעב ואז תיקָנֵה בידי אוליגרכים מקורבים לשלטון . הבחירות שמשאירות את הרודנים החדשים בשלטון מוטות לטובתם בדרכים טכנולוגיות נסתרות מעין מאחורי הקלעים, ולא בשיטות בוטות שמשקיפים יכולים לזהות מרחוק כמו הצבעה כפולה . בעזרת האמצעים הלא אלימים הללו הופכת הדמוקרטיה לשלטון רוב אכזרי . והבח...
אל הספר