12 ת תלם אופק מבי סדרת את כהונתו השנייה – תתמקד ההתקפה המשפטית של אורבן במוסדות החיוניים לקיומה של דמוקרטיה : מערכת המשפט, התקשורת, משרד התובע הכללי, רשות המיסים וועדת הבחירות . בית המשפט החוקתי ( שמבצע ביקורת שיפוטית על בית המחוקקים ועל הממשלה ) היה אחת המטרות הראשונות שסימן לעצמו, אבל לקח לו שלוש שנים להשתלט עליו . כהונה אחת הספיקה כדי למלא בנאמני המפלגה את כל המוסדות העצמאיים, כולל בתי המשפט בכל הערכאות, וכך להפוך אותם ללא עצמאיים ולתלויים במפלגה השלטת . אורבן גם פיטר והוציא אנשי אופוזיציה ומומחים א-פוליטיים מהשירות הציבורי וממוסדות ציבוריים, האריך את תקופת הכהונה של יורשיהם בתפקיד – נאמני השלטון – כדי שיוכל להמשיך ולהשפיע על עשייתם גם מעבר לקדנציה הרגילה הקצובה לממשלה במשטר דמוקרטי, ותקע מקל בגלגליה של האופוזיציה כששינה את התהליך הפרלמנטרי וקבע שחברי פרלמנט מהאופוזיציה לא יוכלו אפילו לדבר במליאה, בטח שלא להעלות הסתייגויות להצעות חוק ממשלתיות . וכך, עם רוב מיוחס בפרלמנט שאִפשר לו לעשות בכל חוק – כולל החוקה עצמה – כרצונו, ביצע אורבן הפיכה משטרית בדיוק של מנתח . אם כל זה היה קורה רק ב...
אל הספר