163 ת תלם אופק מבי סדרת הדמגוג, מעניק להם מפלט . כמובן, אין זה מפלט אמיתי ויש בקרב ההמונים מי שיודעים זאת . שנאה לעולם אינה תוכנית עבודה . ובכל זאת, היא גורם הממקד תשומת לב ובתוך כך מסיט אותה מכל דאגה אחרת . "השמידו 86 לעתים לא צריך דבר את כל הפראים ! " צועק הדמגוג . מעבר לכך . הפטריוטיות והשנאה אינן היינו הך . האדם השונא צריך מושא לשנאתו ולזו ישנן תוצאות בלתי מבוקשות בתודעתו ( אך מבוקשות מנקודת מבטו של הדמגוג – דוגמת צמצום החשיבה ) . מושא הפטריוטיות, בשונה מהשנאה, אינו בהכרח קבוצה, עם או קהילה אחרים . הפטריוטיות יכולה להתקיים כשהיא נבנית על מסורות עבר, מיתוסים, אגדות וכדומה . כלומר, בניגוד לשנאה, הפטריוטיות אינה מצריכה דיכוי של קבוצות אחרות כדי לבוא לידי ביטוי . השנאה, מצדה, היא אך ורק מניפולציה שהדמגוג עושה בה שימוש על תודעת ההמונים . האם גם הדמגוג לוקה בשנאה כמו ההמון שעליו הוא פועל ? לא נרחיב כאן בשאלה היסטורית חשובה זו, אולם "זו תהיה טעות גדולה להניח", כתב ראושנינג, "שאדם כה ערמומי כמו שר התעמולה הגרמני [ יוזף גבלס ] אינו מודע לגמרי לכך שהפרופגנדה הזוועתית נגד היהודים, ובתוכה 'הפר...
אל הספר