אזהרתו של טוקוויל

97 ת תלם אופק מבי סדרת בפעילות השלטונית, ולאו דווקא בבחירת המועמדים ( הללו נבחרו לעתים באמצעות הגרלה ותו לא ) . שלא כמו בימינו, ה"דמוקרטיוּת" של היחיד התבטאה בפוליס היוונית בהשתתפותו הפעילה בעיצוב ההסדרים החברתיים המשותפים . סוקרטס, למשל, ספג ביקורת אדירה על הבוז שרחש למעורבותם של אינטלקטואלים בחיים הציבורים הפוליטיים . 133 גישתו, שהיתה דעת מיעוט מובהקת בפוליס היוונית, היא כיום הגישה השלטת בדמוקרטיה המודרנית . אין אדם שתיאר זאת טוב יותר מאשר אלקסיס דה-טוקוויל בחיבורו המכונן הדמוקרטיה באמריקה . סיורו של טוקוויל באמריקה בשנים 1381- 1832 הניב תובנות תיאורטיות ומעניינות ביותר על הדמוקרטיה . המסייר המתבונן הבין היטב, כמו ז'אן-ז'אק רוסו לפניו, שהעם אינו באמת ריבון, במובן שהוא לא שולט בחברה ובסדריה ולא יוכל לעולם לשלוט . לכן, המידע הנחוץ ליחידים כדי לקבל החלטות מושכלות על אודות האינטרסים שלהם אינו עומד לרשותם, ולהמון היחידים המבודדים בחברה אין יכולת ליצור לעצמם מושגים ברורים, קונקרטיים, על טובת הכלל . "לעולם לא יוכלו הבריות לרכוש ידע ולפתח את שכלם בלי להשקיע בזה זמן", כתב טוקוויל . 134 ללא כל...  אל הספר
קרן ברל כצנלסון