החפצה עד הקצה

67 ת תלם אופק מבי סדרת נכון שגם בחברות פרה-קפיטליסטיות התקיימו יחסי סחורות, אך בקפיטליזם התוצאות של יחסי הסחורה הן עמוקות ואיכותיות יותר ומשפיעות על הפנים והחוץ של החברה כאחד . המסחור של החברה, כלומר השלטת צורת הסחורה, לא התרחש ביום אחד, אך תהליך זה התפתח והתפשט ונהפך במרוצת השנים ( לכל המאוחר, מאז המהפכה התעשייתית ) להיות צורת השלטון הממשית על החברה . אחד מהביטויים המובהקים של הקפיטליזם כצורת ארגון של חברה המבוססת על יחסי סחורה הוא שהזיקה בין כל היחידים קיבלה אופי של החפצה ( ראיפיקציה ) . כך, בעוד היחסים בין היחידים בקפיטליזם נהפכו לאוניברסליים בצורה שלא היתה כמותה מעולם, למעשה אין הם קיימים עבורם כיחסים שלהם-עצמם, אלא כיחסים בין חפצים, סחורות . תנועתם החברתית ( פעולתם ) של היחידים, כתב מרקס, "לובשת לגביהם צורה של תנועת חפצים, שהם עצמם כפופים לפיקוחם במקום לפקח עליהם" . במלים אחרות, תוצריהם של בני האדם נהפכו לישויות השולטות בהם ו"מכתיבות להם התייחסות לזולת כאמצעי לתכלית, דהיינו – דה- הומוניזציה שלהם עצמם" . 95 משמעותה של החפצה זו – קרי, הפיכה של יחס אנושי לחפץ – מכרעת בנוגע להתפתחות ה...  אל הספר