התיאבון לעוצמה

51 ת תלם אופק מבי סדרת דיוק, הוא לא היה אומר אותם מכיוון שהחברה אינה מכשיר מבחינתו, אלא התכלית . ברור אפוא שבשביל לשלוט צריך "תיאבון" מסוים . אולם המלה "מסוים" אינה מסייעת להבין את מהותו של אותו "תיאבון" . מרבית האנשים חסרים את "התיאבון" הנדרש בשביל "לשלוט" . כך הסביר זאת דון קיחוטה לסנצ'ו פנסה : "מה היה עולה בגורלך אילו כבשתי אותו [ את האי ] ומיניתי אותך לשלוט עליו ? ( . . . ) אין לך האומץ ולא הנכונות להתנקם בעולבים בך ולגונן על אדנותך ( . . . ) מן ההכרח הוא שיהיו בו בשליט החדש תבונה למשול ואומץ לתקוף ולהתגונן בכל אירוע העלול להתרחש" . 64 ברור שישנן מידות שונות של "תיאבון" אצל הסובייקטים הפוליטיים, וגם "תיאבון" זה אינו שומר על מידה קבועה אלא משתנה לאורך הביוגרפיה המתפתחת של הפוליטיקאי ובהתאם למיקומו במערכת הפוליטית . כמו כן, כמעט מיותר לציין את העובדה שכשפוליטיקאי מגיע לאחוז בעוצמה פוליטית ממשית, הדבר פועל עליו באופנים מודעים ולא מודעים . הפילוסוף האירי אדמונד ברק התייחס לכך באיגרת ששלח לאספה הלאומית ב- 1791 : "אלה שהיו פעם מבושמים מכוח – אפילו אם היה הדבר לשנה אחת בלבד – והפיקו ממנו ...  אל הספר