הטיפוס הדמגוגי

46 ת תלם אופק מבי סדרת של הדמגוגים, אבל אין אצלו הגדרה מסודרת לטיפוס הזה . לשיטתו, מי שמחריב הוא דמגוג . למעשה, מקריאה בספרות הקלאסית ניכר שמי שעירער על מבנה יחסי הכוח ביוון או ברומא נחשב לדמגוג . יותר מ- 2,000 שנה מאוחר יותר, בסוף המאה ה- ,18 אפשר למצוא אזהרות ברורות ביותר מפני הדמגוג גם באחד המסמכים הקנוניים בהיסטוריה האמריקאית, הפדרליסט : "כי לעתים קרובות יותר שאפתנות מסוכנת מקננת מאחורי מסווה הכזב של קנאות לזכויות העם מאשר תחת מראית העין הנזעמת של קנאות ( . . . ) רוב רובם של אותם אנשים שמיגרו את חירותיהן של רפובליקות עשו להם שם בראשית דרכם בחיזור מתרפס אחר בני- העם – דמגוגים בראשית דרכם ועריצים באחריתה" . 52 במובן מסוים, ההיסטוריה של ביקורת הפוליטיקה והחברה היא ביקורת עלייתם ונפילתם של "הדמגוגים" . אבל בכך עדיין לא הובהרו תוכנו של המושג והתשובה לשאלה אם יש הבדל מהותי ואיכותי בין "הדמגוג" של יוון העתיקה לזה של ימינו . ביוון העתיקה, הדמגוג ( ςόγωγαμηδ ) נחשב לאויבה הגלוי של הדמוקרטיה . מבחינה אטימולוגית, ה- demos פירושו "האנשים" וה- agogo פירושו "המנהיג" . ישנו ויכוח ער במחקר ההיסטור...  אל הספר
קרן ברל כצנלסון