פרולוג שני: תיאוריה פוליטית מודרנית כהערת שוליים לקלאסיקונים

17 ת תלם אופק מבי סדרת כ- 1,800 שנה לאחר אריסטו . "אינני מתבייש לשוחח איתם ולשאול מה היו המניעים לפעולותיהם, והם עונים לי ברוב טובם", הוא כתב במכתב לאחד ממכריו על "שיחותיו" עם העתיקים . 21 בספרו על העריצות, המוקדש לדיון במסה קצרה ומעניינת של הפילוסוף היווני קסנופון, בן המאות ה- 5- 4 לפנה"ס, כותב הפילוסוף האמריקאי ליאו שטראוס על החשיבות שבלימוד טיפוס העריצות העתיקה כדי להכיר נכוחה את המציאות הפוליטית בת-זמננו : "נדמה שההוגים הקלאסיים פירשו עבורנו את הזוועות של המאה ה- 20 " . הספר התפרסם שני עשורים לאחר אושוויץ והירושימה . אמנם ברור מאליו שישנם הבדלים ניכרים בין העריצים של אז לאלה שהחריבו את האנושות במאה השנים האחרונות, אבל לפי שטראוס, ההבדלים העיקריים נעוצים בכך שהעריץ המודרני מחומש ב"טכנולוגיה" ו"אידיאולוגיה" מפותחות הרבה יותר, ותו לא . לדבריו, "הרובד הבסיסי של העריצות המודרנית נותר ( . . . ) בלתי מובן לנו אם איננו פונים לעזרת מדע המדינה של הקלאסיקונים" . 22 שטראוס צודק חלקית . עד המודרנה השליט נולד לתוך השלטון . זהו הבדל מכריע בין הפוליטיקה של אלפי השנים האחרונות ובין הפוליטיקה של הזמ...  אל הספר