מבוא

8 | מחוות בתקשורת רב-אופנוּתית, בהוראה ובלמידה | אורית פוקס עד שנות השמונים של המאה ה- 20 היה העניין של קהילת המחקר במחוות מועט ביותר, בפרט בהקשר של השפה המדוברת . השפה המדוברת נחקרה במסגרת התאוריה הגנרטיבית של נעם חומסקי, שהניחה שהשפה היא מערכת אוטונומית שאינה מושפעת או מעוצבת בידי כוחות חיצוניים שאינם לשוניים . השפה הכתובה, המוגבלת לייצוג של צלילי השפה המדוברת בלבד, חיזקה את ההשערה שכל מה שהוא מילולי וניתן לרישום הוא לשוני, ואילו כל מה שאינו מילולי ואינו ניתן Kendon ) . תפיסת השפה המדוברת כמערכתלרישום הוא בהכרח לא לשוני ( 2007 , אוטונומית השפיעה רבות על חקר המחוות . הנחת יסוד זו הובילה להבחנה ברורה בין תקשורת מילולית לתקשורת בלתי מילולית . כל מה שאינו מילולי נתפס כממלא תפקיד אחר, השונה מתפקידן של המילים בתקשורת, ולפיכך נקבע כי יש לחקור את השימוש בו בנפרד, ללא קשר לשימוש בשפה מדוברת . גישה זו הובילה להתעלמות ממחוות כנושא למחקר ( אם כי ראו גישות שונות לדיון בקשר Meadow . ) Goldin - בין שפה למחוות אצל 2007 , שנות השמונים של המאה ה- 20 הן נקודת מפנה בהתייחסות הקהילה המחקרית למחוות . התפת...  אל הספר