— 128 — סוגרות את המבט מלראות אותו באופן מלא וגלוי, ואולי דווקא ממקדות את המבט בו, במבנה פנימי שהן יוצרות, מעין משולש נוסף . המפשעה נותרת חבויה ומודגשת בו-בזמן . האם היא קיימת ? האם המיניות של אילן היא חלק מהמשחק הטיפולי בינינו ( האם אני רוצה שהיא תהיה ) ? יד אחת שלו נשענת על מסעד הכורסה והאחרת תומכת / נתמכת בראש . אילן תומך את עצמו בעצמו – האם נשאר לי מקום לתמוך בו ? נקודת המבט שממנה צולם הצילום מעוותת מעט את ממדי גופו . רגליו נראות גדולות יחסית לפלג גופו העליון, וגופו נראה שמוט משהו לתוך הכורסה . בחלק העליון של פניו – פרדוקס : גביניו מורמים מעלה, בהבעה של עניין וערנות, ונראים קמטי הבעה מודגשים מאוד במצח, ואילו עפעפיו שמוטים בהבעת עייפות . ראשו מוטה כלפי מטה, וידו כאילו מחזיקה את הראש שלא ייפול . נראה כאילו שני חלקי פניו נמשכים לכיוונים מנוגדים . מהעיניים ומעלה פניו נמשכים מעלה, ומתחת הפרצוף כמו נופל עם כוח המשיכה . לאיזה חלק מהפנים להאמין ? אולי למאבק הניכר על פניו – להתעורר, לעורר, לחיות, להסתכל עליי כשאני מסתכל עליו, כל זאת מול כוח המשיכה ( מהלך החיים ) האומר “עייפתי“ . בשיחות ביני...
אל הספר