תמונת הילד עם הכינור

— 116 — ציור ( או צילום ? ) של ילד יושב, ראשו בין כפות ידיו . הוא נראה ישן או רוצה לישון, אינו מרוצה . על השולחן שלפניו מונח כינור ( האם הכינור מונח על מפה לבנה או שאלה דפי תווים ולידם עט ? ) . הילד והכינור נראים זרים זה לזה : הילד בהיר ברובו, והכינור מושחר . קשה לראות כל קשר ביניהם מלבד הימצאותם זה לצד זה בתמונה ( כמעט “מודבקים“ בעל-כורחם ) . המבחן מנסה להפריד את נקודות המבט וגם לבנות היררכיה : נקודת המבט המודעת של הנבדק, נקודת המבט הלא-מודעת של הנבדק, נקודת המבט ( המודעת ? הלא-מודעת ? ) של הבודק, נקודת המבט הנורמטיבית, שהיא “סרגל“ ההשוואה . אני מנסה להתבונן בתמונה גם כמי שהוכשר בהעברת אבחונים כאלה, גם כילד וגם כמבוגר . אני חושב על תהליך בניית המבחן ומנסה להתבונן עוד בדימוי . אני רוצה ליהנות מהאפשרות לקיים ריבוי קולות, עודפות, אולי לנסות לפרק היררכיות . אני מציע פרשנויות שלי לתמונה, תגובות רגשיות והתייחסות לדימוי המופיע בתמונה עצמה . בו-בזמן אני מנסה להתחקות אחר מצבו של הילד המאובחן העוסק גם הוא באבחון הסיטואציה שהוא נמצא בה ( הסיטואציה האבחונית ) . התמונה מאורגנת מאוד וברורה : שני או...  אל הספר