— 76 — ניתן לה בדיעבד, או שאני המצאתי אותו ? ) ואני מייד נרתעתי, בלא להבין למה . לא היו לי המילים וההמשגות . כן חשתי הסתייגות, אי-נוחות ובעיקר תחושת אי-שייכות . לא הייתה לי ברירה והייתי חייב להצטלם . הדמויות האהובות עליי, אלו שהרגיעו אותי, לא נכללו בתמונה, ואני נדרשתי להיות חלק מקבוצה הזרה לי, שאני דוחה אותה ושאולי היא דוחה אותי, אם לא בגלוי אז במשתמע . מדוע הנשים / הבנות לא הצטלמו ? לא בתמונה זאת ולא בתמונה אחרת, מקבילה . הרי איני מכיר תמונה מקבילה, של “הבנות“, ממפגש משפחתי זה, ולמען האמת איני זוכר שהוגדר אי פעם צילום כזה . מה הורגש חסר, או חלקי, או לא שלם, בקבוצת “הבנים“ שהיה צריך למלא אותו בתמונה עם כותרת . הפוזיציה צריכה למלא משהו שאמור להיות, אך כנראה איננו . הייצוג חומק והתמונה נשארת . אני מסתכל בתמונה וקולט תמונה נוספת, סמויה – ה“בנות“ מסתכלות על המצטלמים . אין הן חלק מהתמונה, אבל הן חלק מהסיטואציה . אני חלק מהבנים המצטלמים, ובהזדהות הפנימית שלי גם חלק מהבנות שאינן מצטלמות ( משאלה רבת-רבדים : להיות בת, להסתכל על הבנים באופן חופשי, שלא יופנו כלפיי תפקידי “בנים“, שבנים יסתכלו עליי...
אל הספר