— 60 — של הזיכרון . האם הזיכרון הוא גשר לעבר או דרך להרקיב אותו במסלולים ידועים, זכורים, שחוקים . אני מופתע גם מהכריכה שנבחרה לאלבום . הרי האלבומים שאני בחרתי בעצמי ( עבורי, ובהמשך עבור ילדי ) , עטיפתם סטנדרטית, בגוני האפור ( לא חשבתי ? ) . מי מהוריי בחר דווקא את הכריכה הזאת ? ואולי הלכו שניהם, אולי אפילו טרם לידתי, ובחרו אלבום להם ולילדם שעוד לא נולד, בחרו עבורם ועבורו את הכריכה היפה והחמודה ביותר . ואני מכיר את האלבום כל השנים, אבל לא ראיתי אותו . רק כעת נפתחה הכמוסה, זיכרון של יופי ושל עדינות, של אהבת הורים לילדם ושלהם – זה לזו . אני רואה את הוריי בוחרים את האלבום היפה לילדם, פרי אהבתם . ייתכן שטרם האכזבות ומפחי הנפש שהנחלנו זה לזה הייתה לנו התחלה יפהפייה ( התחלה – מונח מעניין ומורכב . למעשה אני חושב על זיכרונות מאוחרים על ההתחלה או על ציפיות להתחלות בעתיד ) . האומנם אני הייתי התינוק והילד היפה והחכם, זה שכבר כשהיה בן כמה שבועות הסתכל באימו בעיניים פקוחות והקשיב לה ( של מי זיכרונות אלה ? ) . האם הייתי פוטנציאל אין-סופי או שכבר אי-אז מילאתי את התפקידים נחדר, מרוגש, מרצה ( מרוצה ? ) ....
אל הספר