מה זה אם לא אהבה 57 יציבה, מעוגנת בערך החשוב מכול : צורכי הילדים ( אוכל, שעות שינה, לימודים, חברים ) . מצד שני היא רגישה, מעורערת, משתנה, נתונה לגחמות הגורל : גחמותיו הקטנות ( וירוסים של גן, שביתה של הצהרון ) ואלה המאז'וריות ( מגפה עולמית, נגיד ) . כשהייתי בתואר השני, והמחשבות על ילד משלי עוד היו רחוקות ומעורפלות, שאלתי את אחת המרצות שלי ברגע של קרבה — זה לא מסובך להיות אמא וחוקרת ? מה פתאום, היא ענתה . אני עובדת כשהוא בפעוטון . כבר אז הרגשתי שיש כאן איזו תרמית . לא חשבתי על המרצה הזאת בכל אחד מימי הכתיבה שהפסדתי כשאחד הילדים נשאר חולה בבית, וגם לא כשהתייסרתי עד עפר ביום שאחרי, כששלחתי לגן במקום "לתת לו עוד יום של פינוק בבית, להתאושש", ורצתי למחשב . לא חשבתי עליה בכל הפעמים שהגננת התקשרה להזעיק באמצע היום . בימים של תורים לרופא שיניים, חיסונים, שיחות עם המורה, ליווי לטיול שנתי . ודאי שלא בימים שהייתי מותשת מלילות ללא שינה, לא מסוגלת לקום ולפתוח את המחשב, המחשבה על כתיבת מאמר רחוקה ממני כמו החיים הקודמים, החופשיים . אני לא יודעת מה עשתה המרצה הזאת בתקופת הסגר הראשון של הקורונה . אני, כש...
אל הספר