בדרך להיות אני 55 נובע מההכרה שהבעיה אינה נעוצה בתשוקות אלה או אחרות, אלא מתחושה של חוסר ברצון . לכן אני מרגיש עבד ביחס לשלשלת התשוקות המתמשכת . נמאס כבר מ"בא לי" או "לא בא לי" ילדותי, אני רוצה לרצות . לשחרר הצעירים היום משתמשים במילה "לשחרר" לא כהוצאה לחופשי, אלא במובן של לעזוב, לעבור הלאה, של מה שנקרא באנגלית " letting go " . הם משתמשים במילה כלפי עצמם או אחרים, במצבים של תקיעות, היצמדות, "חפירה" או הזדהות מוגזמים . יותר ויותר אני רואה שהדבר הראשון שיש לשחררו היא ההתנגדות . אני כל הזמן מתנגד למשהו, ובעיקר להבנה שלמעשה כל הזמן אני תקוע, נצמד, "חופר" ומזדהה בצורה מוגזמת . אני תקוע באני המדומה שלי, נצמד לתגובות שלי, ומזדהה עם כל מה שאני חווה, אומר ושומע . לשחרר היא למעשה תנועה כפולה : מצד אחד מתפנה מקום, המתחים שוקטים, האגו נסוג קצת, ועולה ענווה מסוימת, ומצד שני מופיעה תחילתה של נוכחות, שחרור מהאגו, טעם מוקדם של שקט, שמתפשטים בי כמו בעת נשיפת האוויר . לכן ה- letting go הוא למעשה גם letting come . טיך נאהת האן, הנזיר הווייטנאמי שפעל בצרפת והשפיע רבות על מחפשים רבים במערב, אומר שהקושי לשח...
אל הספר