אם נהיה 69 מכינים שמותר להרגיש הכול . מרגישים הכול בעצמנו . בחרנו את המסלול עם הכי מעט הרס . גם הוא יותר מדי . הילדים מגיעים בריצה אל הבית . פוגשים בחוץ את העבר שלהם . ביום שישי, 6 באוקטובר, שיח בננה אחד שגדל באמצע השביל היה אמור להיעקר . הילדים החליטו לשמור עליו . בנו סביבו מחנה, בילו איתו כמה שעות . ופתאום פוגשים אותו שוב, מודדים — הוא כבר עבר אותם בגובה . "הצלחתם," אני אומרת להם . "הוא באמת ממשיך לצמוח פה, באמצע השביל . "
אל הספר