עטר מאור 32 מותר לדבר . בארונות יש רק חפצים . הילדים מתעוררים בבוקר ומתחילה שיחה שקטה . בן השש : "למה האנשים הטובים מעזה לא הגיעו לעזור לנו ? ״ חיים שלמים אני מקפידה ללמד ולהזכיר שיש שם גם אנשים עם כוונות טובות, כאלה שלא יורים עלינו טילים ומפריחים בלוני אימה . בת השמונה : "אולי זה היה מסוכן להם . איך היו יודעים אם הם טובים או רעים ? ואולי החיילים היו נלחמים בהם . " אני : "אולי הם היו יכולים לבוא עם דגל קטן שיש עליו לב, כדי שיזהו שהם מגיעים לעזור, עם אהבה . " שקט, חושבים . אם נהיה 33 בת השמונה : "אולי צריך להוסיף לב לדגל ישראל . " ובמשך דקות של שיחה נבראת מציאות שבה לבבות יכולים להתקיים .
אל הספר