פרק 3 דיאלוגיות: מהות החינוך כמעשה של חירות; דיאלוגיות ודו-שיח: הדו-שיח והחיפוש אחר התוכן; יחסי אדם-עולם, "נושאים מכוננים" ותכנית של החינוך כמעשה של חירות; חקר "הנושאים המכוננים" והמתודולוגיה שלו; התעוררות התודעה הביקורתית באמצעות חקר "הנושאים המכוננים".

- 94 - פדגוגיה של מדוכאים נותרת, כמובן, בעינה . אם במהלך החקירה משתנה המציאות, אין הדבר גורע מתוקפה של החקירה ) . עלינו להכיר בכך שהשאיפות, המניעים והמטרות, המשתקפים בנושאים בעלי - המשמעות, הם שאיפות, מניעים ומטרות הומניים . הם אינם קיימים "אי - שם" בתור ישויות סטטיות : הם מתרחשים , הם היסטוריים כמו האדם עצמו ; ולכן אין להבינם בלי קשר לבני - אדם . לתפוס את הנושאים הללו ולהבינם, הווי - אומר להבין הן את בני - האדם המגשימים אותם, הן את המציאות שבה הם קשורים . דווקא משום שאי - אפשר להשיג את הנושאים הללו במנותק מבני - האדם, חייבים גם בני - האדם המעוניינים בכך להבינם . כך הופכת החקירה התמאטית לשאיפה משותפת למודעות של המציאות של האדם, וכך היא הופכת לנקודת - המוצא לתהליך החינוכי, או לעשייה התרבותית המשחררת . הסכנה האמיתית הניצבת בפני החוקר איננה בכך שיתברר שמושאי החקירה, כביכול, הם החוקרים עצמם, ולכן הם עלולים "לסלף" את הממצאים האנליטיים . הסכנה נעוצה בהעברת מוקד החקירה מן הנושאים המשמעותיים לבני - האדם אל בני - האדם, וזו עלולה לגרום לראיית בני - האדם כמושאי החקירה, ולא היא . מטרת החקירה לשמש ...  אל הספר