94 מבינוגי לי . " "קִינוֹן," אמר אוֹוֶיְן, "האם תספר לקָאי את הסיפור שביקש לשמוע ממך ? " "באמונה," אמר לו קִינוֹן, "אתה מבוגר יותר, ומספר סיפורים טוב ממני שכן חזית במהלך חייך בדברים מופלאים הרבה יותר משחזיתי אני . ספר על כן אתה לקָאי את הסיפור שהוא מבקש לשמוע" "לא כן," דחק בו אוֹוֶיְן, "התחל אתה לספר את הסיפור המשובח ביותר שאתה מכיר . " "ניחא," נכנע קִינוֹן, "אעשה כדבריך . " והוא פתח וסיפר : "בן יחיד אני להורי ומאז ומתמיד הייתי שאפתני מאוד ובעל תעוזה גדולה . חשבתי לעצמי שאין בעולם אתגר שהוא כביר מדי לכוחותי . אחרי שהתנסיתי בכל ההרפתקאות שזומנו לי בארצי שלי, התחמשתי ויצאתי למסעות במדבריות ובאזורים רחוקים, ובסופו של דבר התמזל מזלי והגעתי לעמק הנאה ביותר בעולם, שם צמחו עצים בעלי ערך רב . נהר זרם באותו עמק, ושביל היה סלול לצדו, ואני רכבתי בשביל עד צהרי היום, והמשכתי במסעי בעמק עד רדת הערב . ולפנות ערב נגלתה לעיני בקצה המישור טירה גדולה ומבריקה, שלרגליה זרם נהר שוצף . התקרבתי לטירה ושם ראיתי שני נערים בעלי שיער זהוב מסולסל, וכל אחד מהם חבש מצחיית זהב לראשו, ולבושם היה עשוי מבד סטין צהוב, וא...
אל הספר